ארץ ישראל שייכת בחלקה הגדול לאזור האקלימי הים תיכוני. הגורמים האקלימיים העיקריים הם: משק המים ומשטר הגשמים, עוצמת האור והקרינה, הטמפרטורות בעונות השנה. באקלים הים תיכוני היובש ולא הקור הוא הגורם המשמעותי שעלול לסכן את חיי הצמח. לגן הים תיכוני מסורת ארוכה הוא מושתת על צמחים עמידים ביובש, מינים מקומיים אשר מותאמים יותר לגן. צמחים אלה, ישרדו בקיץ עם השקיה מועטה. לי כמתכנן נוף יש מבחר פתרונות עיצוב העונים על דרישות הגינון המיוחדות לאקלים שטוף שמש.
בבואי לתכנן גינה ים תיכונית אני מתייחס לנתונים בשטח כגון טופוגרפיה, סלעים טבעיים, אבנים מקומיות וצמחיית בר. האקלים החם באזורינו והמחסור במים מדגישים עוד יותר את הצורך בצמחיה עמידה וחסכנית במים, בדגש על עצי נוי הנותנים הרבה צל ומתכתבים עם הצמחייה הטבעית באזור, צמחי תבלין ועצי פרי כגון רימון, זית, אגס סורי, תאנה והדרים היוצרים אווירה של בוסתן מוצל ומזמין. אלמנטים נוספים כגון: שבילים מאבן טבעית וחיפויים המשתלבים בגן, ברכות נוי טבעיות, אלמנטים של מים ופינות ישיבה מוצלות (פרגולות, סוכות מטפסים) מוסיפים לאווירה בגן והופכים אותו למקום שנעים לבלות בו גם בימים החמים.
בסופו של תהליך מתקבל מראה של גן מאופק ולא צעקני. השימוש בצמחים רב שנתיים בעלי עלווה מגוונת (גווני אפור, ירוק, צהוב ואדום) וצמחים נשירים שנותנים מראה שונה לאורך עונות השנה יוצרים תחושה של גן טבעי שהתחזוקה השוטפת שלו היא קלה ולא מורכבת.
